Kilayim
Daf 12b
תַּנֵּי חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּדְלַעַת יְוָונִית אֵין מְסַכְּכִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי זְרָעִים. וּמֵבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה 12b וְעוּקְצָהּ טֶפַח וְאוֹסֶרֶת כָּל שֶׁהוּא. וְהַנּוֹדֵר מִן הַדִּילוּעִין אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בִדְלַעַת יְוָונִית בִּלְבַד. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי וְלָמָּה לֵית אֲנָן אָֽמְרִין מֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה תַּרְתֵּי. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא שֶׁבַע. אֵין מְסַכְּכִין אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי זְרָעִים וּמֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה וְחוֹצֶצֶת אֶת הַטּוּמְאָה וְיָדָהּ טֶפַח וְנוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ וְכִלְאַיִם עִם אֲרָמִית וְכִלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה וְלֹא תָנָא אוֹסֶרֶת וְלֹא תָנָא נְדָרִים.
Traduction
On a enseigné (dans la Tossefta): cinq règles ont été établies à l’égard de la courge grecque: 1° il n’est pas permis de la suspendre au-dessus d’autres plantes (de crainte qu’il y ait mélange); 2° si, par son extension, elle couvre à la fois un corps mort et quelqu’autre objet, elle rend le tout impur, de même qu’elle sert à empêcher l’impureté si elle sépare l’objet par de l’impur; 3° sa tige peut avoir la grandeur d’un palme (sans être distincte pour cela); 4° chacune de ses parties, si petite qu’elle soit, est interdite comme mélange; 5° enfin si l’on fait vœu de ne pas manger de courge, seule la courge grecque est interdite. Mais, objecta R. Yona, pourquoi ne pas compter comme 2 articles, la règle qu’elle sert à reporter l’impureté sur un objet pur et qu’elle sert aussi de garantie contre l’extension de l’impureté? En effet, Bar Kappara a enseigné 7 règles, savoir: défense de la suspendre sur d’autres plantes, propagation de l’impureté; garantie contre l’impureté; tige d’un palme au plus; réserve du terrain qui l’alimente; interdiction de la mêler avec la courge araméenne ou la courge verte (qui mûrit dans la cendre chaude). Dans cette 2e version, on établit de nouvelles défenses; mais il ne parle pas de la question des vœux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין מסבכין אותה ע''ג זרעים. כדתנן במתני' שאם העלין שלה מסובכין על זרעים אחרים אסור וצריך לעקור הסבך:
מביאה את הטומאה וחוצצת את הטומאה. כדתנן בפ''ה דאהלות יש מביאין את הטומאה שאם מאהילין על הטומאה ועל האדם וכלים מביאין את הטומאה עליהן ואע''פ שלא נגעו בטומאה וחוצצין ואם הטומאה תחתיהן ואדם וכלים על גבן חוצצין הן בפני הטומאה וכן אם הטומאה על גבן מבחוץ מצילין הן על מה שתחתיהן וקחשיב התם דלעת יונית היא אחת מאלו המביאין וחוצצין לפי שהעלין שלה רחבין הן:
ועוקצה טפח. כדתנן בפ''ק דעוקצין עוקץ דלעת טפח לענין שיהו מיטמאין ומטמאין. ואוסרת כל שהוא כדתנן בפ''ג דערלה בדברים המקדשין בכל שהן וחשיב שם דלעת יונית:
והנודר מן הדלועין וכו'. הכי תני לה בתוספתא דנדרים פ''ג:
ולמה לית אנן אמרין וכו' תרתי. מפני מה לא מחשבינן מביאה וחוצצת בתרתי ויהיו ששה דברים:
תני בר קפרא שבע. דקחשיב מביאה וחוצצת בתרתי דשתי ענינים הן וקחשיב עוד ונותנין לה עבודתה כדתנן לקמן בפ''ג ולדלעת יחידית נותנין לה בית רובע והיינו דלעת יונית וכלאים היא עם דלעת הרמוצה כדאמרי' לעיל בפ''ק ועם הארמית וקחשיב לה נמי בתרתי ולא קחשיב אוסרת בכל שהוא ולא נדרים והרי שבע:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי גַמְלִיאֵל בְּרִבִּי נְפַק לְשׁוּקָא. אֲתוּן שָׁאֲלוּן לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אֲתָא שָׁאַל לְאָבוֹי אֲמַר לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה רִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי וַולֶס נְפַק לְשׁוּקָא. אֲתוּן וְשָׁאֲלוּן לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ. אֲתָא שָׁאַל לְאָבוֹי אֲמַר לֵיהּ סִיכּוּךְ שֶׁאָֽמְרוּ בְּנוֹגֵעַ.
Traduction
R Yossé raconte que R. Gamliel bar Rabbi s’étant rendu sur la place publique, on lui demanda: est-ce que, par la suspension qui est interdite, on entend l’attouchement? Ne sachant répondre, il posa cette question à Abayé, qui répondit affirmativement. De même, R. Yona rapporte le même fait pour R. Hillel bar R. Walles, et Abayé fit encore cette réponse.
Pnei Moshe non traduit
סיבוך שאמרו בנוגע. אם צריך שהעלין שלה יגעו באותן זרעים שהיא מסתבכת ומתפשטת עליהן או לא ופשיט ר' אבוי דר' גמליאל ור' יונה אמר דג''כ אבוי דר' הלל פשט ליה הכי דסיבוך שאמרו בנוגע הוא:
מַהוּ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַי. אָמַר רִבִּי חִינְנָא אִם דְּלַעַת מִצְרִית שֶׁהִיא מְסַכֶּכֶת אָמַר מוּתָּר. קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי לֹא כֵן הֲוָה רִבִּי מָנָא אוֹמֵר. רִבִּי אָמַר כָּל הֵן דְּתַנִּינָן קִישׁוּת וּפוּל הַמִּצְרִי אַף דְּלַעַת מִצְרִית בִּכְלָל. מַהוּ רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵיהֶם מִדְּבָרַיי. שֶׁאֵין כּוּלָּן מְסַכְּכִין כִּדְלַעַת יְוָונִית.
Traduction
Que signifient ces termes de la Mishna: ''Cependant je préfère leur avis au mien''? Cela veut dire, répond R. Hinena, que si la suspension d’une courge égyptienne n’entraîne pas de défense, il en est à plus forte raison de même pour le concombre et la fève égyptienne; et c’est à ce sujet que R. Meir dit préférer l’avis des rabbins au sien, savoir que toutes les plantes ne couvrent pas (ne forment pas légalement une démarcation) comme la courge grecque.
Pnei Moshe non traduit
מהו רואה אני את דבריהן מדברי. כלומר ומהו הטעם שחזר בו ר''מ והודה לדברי חכמים:
א''ר חיננא ק''ו מה אם דלעת המצרית שהיא מסבכת שעלין שלה יותר רחבים מקישות ופול המצרי ואפ''ה את אמרת מותר קישות ופול המצרי לא כל שכן ולדברי ר' חיננא אף מעיקרא לא הוה פליג ר''מ בדלעת המצרית וקאמר רבי אבא מרי דלא כן הוה ר' מנא אומר אלא דאומר רבי דכל היכא דתנינן קישות ופול המצרי אף דלעת המצרית בכלל דחדא דינא אית להו ומעיקרא הוה פליג ר''מ אף בדלעת המצרית ומהו דחזר בו ואמר רואה אני את דבריהן מדברי לאו מק''ו הוא אלא משום שאין אלו כולן מסבכין בעלין שלהן כמו דלעת יונית:
הדרן עלך כל סאה
Kilayim
Daf 13a
משנה: עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע 13a רוּחוֹת עֲרוּגָה וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. הָיָה לָהּ גְּבוּל גָּבוֹהַּ טֶפַח זוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֵה שְׁלֹשָׁה עַל כָּל גּוֹבֵל וְגוֹבֵל וְאֶחָד בְּאֶמְצַע. לֹא יִטַּע רֹאשׁ הַלֶּפֶת בְּתוֹךְ הַגּוֹבֵל מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵּיהוּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שִׁשָּׁה בְּאֶמְצַע.
Traduction
Dans un carré de champ ayant six palmes de longueur sur six de largeur (86)(Shabat 84b), (Pessahim 39b)., on peut semer cinq espèces différentes, en les disposant comme il suit: quatre aux 4 coins du carré et une au milieu (de façon qu’aucune ne touche à l’autre). S’il est entouré d’une bordure (ou banc de limon) ayant un palme de hauteur, on peut y semer 13 espèces, savoir: trois sur chaque côté de la bordure (= 12) et une au milieu (total: 13). On ne devra pas planter une tête de rave à l’intérieur de cette limite, parce qu’elle remplirait l’intervalle. Selon R. Juda, on peut en planter 6 au milieu (soit 18 en tout, puisque d’après lui, il faut 3 espèces, au lieu de 2, pour former l’interdiction de Kilayim).
Pnei Moshe non traduit
מתני' ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים. וא''כ יש בה שיעור כדי להרחיק בין מין למין לפיכך התירו חכמים לזרוע בתוכה חמשה מינין ד' בד' רוחות הערוגה וא' באמצע ובגמ' אסמכיה אקרא ושיעור הרחק בין מין למין הוא טפח ומחצה שכך הוא יניקת הזרע וא''צ יותר דכך אמרו בגמ' עבודה פוגע בעבודה ואין מין פוגע בחבירו לחובשו כלומר יניקת הזרע וזהו עבודה שלה יכול הוא לפגוע בשיעור עבודה ויניקה של חבירו ובלבד שהמין בעצמו לא יהיה פוגע בחבירו להקיפו והיינו לסומכו והלכך אף אם אינו מרחיק אלא טפח ומחצה בין אחד לחבירו סגי דמה שהיניקה נוגעת ביניקת האחר לא איכפת לן בהא וזה סדר זרועת ערוגה זו לפי המסקנא כמו שתראה בצורה זו ונמצא שזאת הערוגה נזרעת היא שני שלישים בחמשה מינין אשר בתוכה ושליש אחד ממנה הוא פנוי שהרי בכל רוח ורוח נזרע ד' טפחים ממין אחד ומין האמצעי נזרע שמונה טפחים ובין כל מין ומין יש היכר או הרחק מקום פנוי טפח ומחצה והיינו מן ראש המין האמצעי לצדדי הרוחות יש הרחק טפח ומחצה ומה שהזויות של האמצעי נוגע במיני הצדדין הא לא איכפת לן דזה ניכר ההבדל והוא כראש תור וכך הוא בכל זוית וזוית של קרנות הצדדין הנוגעות זו בזו יש היכר והעיקר בכלאים שלא יהא נראה מעורבב ובשביל כך נמי לא התירו אלא חמשה מינין ואף על פי שבערוגה כזו היה יכול לזרוע אפילו ט' מינין בהרחק טפח ומחצה בין כל מין ומין אלא שלא יראה כמעורבב וכדמפרש עוד לקמן בגמ':
היה לה גבול. סביב לה גבוה טפח זורע בתוכה י''ג מינין שלשה על כל גבול וגבול והיינו בהרחק טפח ומחצה בין האמצעית של רוח הגבול לבין מין של סמוך להקרן מכאן ומכאן והקרנות יהיו פנוים בלא זרע וכן בכל רוח ורוח של הגבול ואחד באמצע:
לא יטע ראש הלפת בתוך הגבול. אע''פ שמותר בו ג' מינין לכל רוח אבל ראש הלפת לא התירו בו מפני שהעלין רחבין והוא ממלאהו ומיחזי כערבוביא:
ר' יהודה אומר ששה באמצע. בגמ' מסיק דר' יהודה אהיה לו גבול גבוה טפח קאי וכדנפרש לקמן בס''ד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source